“עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל” (דברים יז’, יא’)
מצווים אנו לשמוע לקול חכמים, להאמין למוצא פיהם וללכת בדרכם, אדם ההולך בעצת חכם, מאמין בהבטחותיו, לבטח יזכה לישועות רבות…
אם כך הדברים לצדיקים וחסידים, קל וחומר למלך מלכי המלכים… אדם ההולך בדרכו של מלך העולם, שיצר בשבילו את העולם, מקיים את מצוותיו, עושה את רצונו, משתדל להכניס את בוראו אל היום העמוס שלו, לבטח יזכה לישועות ונחמות.
לא תמיד נראה את הישועה מיד, לעיתים יקחו שנים, ולעיתים רק לאחר מאה ועשרים שנים, אך לבטח לא נפסיד מעשיית רצון מלך העולם.
רבים מתדבקים על דלותתיהם של גדולי הדור, מבקשים ברכה, ישועה, אשריהם ואשרי חלקם, אולם לעיתים שוכחים שראשית יש לפנות למי שהישועות נמצאות אצלו, לפנות לבעל הבית, לבקש, להזיל דמעה, לקבל קבלה, והוא ברחמיו הרבים, כרחם אב על בנים ישלח את הדבר הטוב והרצוי לנו.